ניהול משברים-הערכות ליום שאחרי הקורונה

משבר הקורונה והמציאות שנוצרה בעקבות ההנחיות והמגבלות הממשלתיות השפיעו באופן דרמטי כמעט על כל הארגונים והחברות.

אם ננסה לזהות את השלב במשבר בו נמצאים הארגונים(על פי החלוקה של אורי מרי) אנחנו אחרי שלב ההלם ובעיצומו של שלב הבלימה, זה בדיוק הזמן שבו הנהלות צריכות להתחיל לחשוב על היום שאחרי  על מנת להיכנס בצורה מיטבית לשלבי ההתארגנות והשינוי

פרופ' יצחק סמואל בספרו ארגונים הדגיש: "שינויים אסטרטגיים מהפכניים מתרחשים רק בתנאים של משבר המאיים על קיומו של הארגון".
גם פרופ' גון קוטר התייחס לחשיבות של מינוף משברים לשיפור הארגון : "נקודה שונה לחלוטין ביחס לאופיים של משברים ניתן לתאר בעזרת הדימוי של קרקע בוערת, על פי נקודת השקפה זו משברים אינם בהכרח רעים(מהזווית הארגונית) ובתנאים מסוימים ייתכן אפילו שיהיה בהם צורך כדי להצליח בעולם המשתנה במהירות".
משבר הקורונה יצר (שלא מבחירה) הזדמנות לשיפור ארגוני משמעותי גם מבחינת טיפול בפערים ישנים וגם מהחשיפה של חולשות אל מול המציאות שהמשבר יצר ,לדוגמה :חוסר בתכניות מגירה מותאמות המתייחסות להפעלת הארגון במצבי משבר, מיפוי תחומים קריטיים,צרכים רגולטורים, הערכות לעבודה במתכונת חלקית או מהבית.

לפיכך מומלץ מאוד להנהלות לנצל את הזמן ולבחון את ההיבטים הבאים:

-קבלת תמונת מצב ארגונית-הערכה עפ"י תחומים: ארגון וניהול, משאבי אנוש, תפעול, ייצור, מצב פיננסי, פערים מול לקוחות, מיפוי פערים מרכזיים.

-בחינה של המצב שנוצר בארגון-מה הלקחים הראשונים לגבי מתכונת העבודה בתקופה הנוכחית.

-בניית תכנית עבודה בתחומים השונים ליום שאחרי- מה הכי דחוף, מה נדרש לבצע,באיזה לו"ז.

-ברמה האסטרטגית-תובנות מרכזיות להנעת תהליכי שינוי לטווח הזמן היותר רחוק.

הדברים הוצגו בקצרה וברמת כותרות, כל ארגון צריך לבצע ניתוח בהתאמה לצרכיו, מדובר בתהליך חשוב וקריטי שנועד  להחזיר את הארגון או החברה לפעילות מיטבית תוך הפקת לקחים גם למצבי משבר וגם להתמודדות בשגרה מול התחרות והתנאים המשתנים בסביבה החיצונית.